<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימן מ'</h1>
<h2>דף כ.</h2>
נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש. ירוש' נשים דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם. עבדים דכתיב שמע ישראל מי שאין לו אל' אדון אחד יצא זה שיש לו אדון אחר. קטנים דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך בשעה שהוא תדיר בה. ומלמדים התינוקו' לקרותה ולברך עליה לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות, מי שהיה לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור מק"ש לפיכך חתן שנשא בתולה פטור עד שיבעול לפי שאין לבו פנוי שמא לא ימצא בתולים. ואם שהה עד מוצאי שבת ולא בעל חייב לקרות שהרי נתקררה דעתו ולבו גס בה ואע"פ שלא בעל. ואם נשא בעולה חייב לקרות ואע"פי שעוסק במצוה לפי שאין לו דבר שישבש דעתו. והר"ם נ"ע כתב שחתן אינו פטור בזמן הזה כי בדורות ראשונים מכוונים בק"ש לפיכך היה חתן פטור לפי שהוא טרוד ואינו יכול לכוין אבל עכשיו בלא"ה אין אנו יכולין לכוין לפי' הוא חייב בק"ש. ובמחזור ויטרי פי' שאינו פטור מק"ש שחרית וערבית אלא מק"ש סמוך למטתו וכן נמי כתב הר' שמואל בר' שלמה ז"ל. מי שמת לו מת שחייב להתאבל עליו פטור מק"ש עד שיקברנו. ירושלמי אמר ר' בון למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימים שאתה עוסק בהם בחיים ולא ימים שאתה עוסק בהם במתים. המשמר המת אע"פי שאינו מתו פטור. היו המשמרים שנים הא' שומר והב' נשמט לקרות ואח"כ חוזר השני לשמור וחברו נשמט לקרות וכן החופר קבר למת פטור.
